בית המשפט המנהלי בחיפה בראשות השופטת תמר שרון-נתנאל, קבע היום (חמישי), כי נחל האסי וגדותיו הם מקרקעי ציבור, אשר "מיועדים לתועלת הציבור" וכי לציבור הרחב זכות גישה אליו, הזכות הזו מתנגשת עם זכויות הקיבוץ, שנבנה על פי תכניות שאושרו כדין ללא התנגדות".

לאור כל זאת נקבע, כי "בנסיבות שנוצרו והתפתחו במקרקעין במשך עשרות שנים, לא ניתן לממש את זכות הגישה ללא קביעת האיזונים הנכונים בין הזכויות וללא הסדר תכנוני אשר צריך שייערכו על ידי המדינה".

העותר ח״כ משה ארבל (ש"ס) אמר בתגובה: "היום נרשמה היסטוריה במדינת ישראל. בית המשפט קבע במפורש שחסימת הגישה אל הנחל וגדותיו איננה חוקית. האלימות כנגד תושבי בית שאן ואזרחי ישראל באמצעות חברות שמירה תיפסק. ותנועת שס הוכיחה היום פעם נוספת שצדק חלוקתי איננו רק סיסמה אלא דרך חיים של ממש".

עוד הוסיף, "אני מודה ליושב ראש ש"ס הרב אריה דרעי על ההשראה והגיבוי ולעורכי הדין ישראל באך אליעזר רודין ותום דורון על עבודה משפטית מאומצת ויסודית".

בית המשפט הבהיר, כי מדובר בזכויות מתנגשות וכי "הסדר פשרה, שמטרתו לאזן בין זכויות מתנגשות, או להסדיר מתווה אשר יביא לאיזון בין הזכויות, איננו בלתי חוקי".

בית המשפט הורה למדינה ולרמ"י, לקבל החלטה ולגבש הסדר תכנוני, אשר ישקפו את האיזון הכולל, הראוי, בין זכויות הציבור לבין זכויות הקיבוץ ותושביו, בשים לב לכלל הנתונים והשיקולים הרלבנטיים וזאת – בזריזות הראויה ולא יאוחר מ- 18 חודשים מהיום.

עוד נקבע, כי גיבוש הסדר, כאמור, הוא תפקידה של המדינה ולא של בית המשפט, אשר אינו מוסמך להחליט במקום המדינה, אלא רק לבחון את החלטותיה ואף אינו יכול לעשות כן, בסוגיה מורכבת זו, בטרם נבחנו כל ההיבטים, העובדתיים והמקצועיים.

הובהר, כי "בית המשפט המנהלי אינו הפורום המתאים לקביעת ההסדר ופרטיו. בית המשפט המנהלי אינו מתכנן-על, אין זה תפקידו ואף אין בידיו כלים דרושים לשם כך. זהו תפקידן של המדינה ושל הרשויות המתאימות. רק לאחר שהן ממלאות את תפקידן בוחן בית המשפט המנהלי את תקינות מעשיהן ותוצאתם, בכליו וב"משקפיים" של המשפט המנהלי".

בינתיים ועד שיגובש ההסדר התכנוני, חייב בית המשפט את המדינה, לאפשר ולוודא קיומה ומימושה של זכות הגישה ל"חוף הירוק", בצד המערבי של הקיבוץ, במתחם שהקיבוץ פתח במהלך ההליך המשפטי וזאת – במגבלות שנקבעו בפסק הדין וכן לקדם את תכנית "נחל עמל קדום", בצד המזרחי של הקיבוץ, שמטרתה היא, פיתוח אזור לנופש ולרחצה באפיק האסי, ואסדרה של מקום נופש בחיק הטבע, לכלל הציבור.